פסק-דין בתיק ת"א 10750-09

1.         שתי תביעות הוגשו בגין עבודות שיפוצים שבוצעו ע"י התובע בת.א. 23534-12-10 (להלן-"התובע"), הוא הנתבע בתביעה שהוגשה נגדו ע"י הנתבעת 1 מוקדם יותר בת.ק. 2104/09 (להלן - "הנתבעת") . הדיון בתביעות, אוחד לבקשת הצדדים ויש להצטער על כך שלא עלה בידי הצדים להגיע להסכמות במו"מ ביניהם. 

2.         התובע טוען כי הוזמנה ממנו עבודה ע"י הנתבעים בסך של 65,000 ש"ח בצרוף מע"מ. (ההסכם צורף כנספח א' לתצהירה של הנתבעת, להלן-"ההסכם"). בפועל, שולם לו סך של 45,000 ש"ח ללא מע"מ למרות שהעבודה הושלמה על ידו כמתחייב בהסכם. בנוסף טען התובע לנזק עקיף שנגרם לו בסך של 30,000 ש"ח בשל עיכוב בסיום העבודה מחמת מחדלם של הנתבעים שלא סיפקו דלתות במועד, למרות התחייבותם לכך. לפיכך, דרש התובע סעד כספי בסך כולל של 53,300 ש"ח בצירוף ריבית והפרשי הצמדה ממועד החוב ועד יום התשלום בפועל.   

3.         הנתבעים, הכחישו את טענותיו של התובע וטענו כי שלמו לו את מלוא התמורה לפי ההסכם בסך של 65,000 ש"ח. לבקשת התובע לא שולם מע"מ ובהתאם לכך, לא הוצאו חשבוניות עבור איזה מהתשלומים. הנתבעים טענו להתרשלות בביצוע העבודה ע"י התובע אשר בגינה  הוגשה תביעה כנגדו על ידי הנתבעת. כך גם טענו הנתבעים כי הם שלמו לתובע בנוסף לתמורה לפי ההסכם, סך של 11,600 ש"ח להתקנת פרקט ע"י איש מקצוע עליו המליץ התובע ונימצא, כי העבודה הייתה רשלנית ולא הושלמה כיאות.

4.        הנתבעת טענה בתביעתה , כי התובע התרשל בבצוע העבודה. במהלך ביצוע העבודות ע"י התובע נגרמו נזקים לדירתה  ברח' *******, ירושלים (להלן - "הדירה") וכן נמצאו ליקויים בעבודות שבוצעו ע"י התובע או מי מטעמו עקב רשלנות וחוסר מקצועיות. הלקויים הוערכו ע"י מהנדס מטעם הנתבעת בסך של 33,459 ש"ח אותם היא תובעת. בנוסף טענה הנתבעת לזכותה לקבל פיצוי בסך של 500 ש"ח בגין כל יום עיכוב במסירת הדירה עם גמר עבודות השיפוצים , עבור חודשיים איחור המגיע לסך של 30,000 ש"ח . הנתבעת טענה גם לגרימת נזק לציוד בדירה במהלך ביצוע העבודות ודרשה פיצוי בסך של 1,500 ש"ח. התביעה,  הועמדה  לצרכי אגרה על סך של 31,100 ש"ח (תקרת סכום התביעה בזמנו לתביעה קטנה).

5.         התובע, דוחה את טענותיה של התובעת על לקויים בעבודה וטען כי היא התבצעה על הצד הטוב . לדידו, התביעה הוגשה הואיל והוא פנה בדרישה לנתבעים לשלם לו את יתרת התמורה המגיעה לו לפי ההסכם וכי כל  רצונה של הנתבעת, להתעשר על חשבונו.

             הנתבעים טענו מנגד כי התביעה הוגשה נגדם, עקב תביעתה של הנתבעת שהוגשה מס' חודשים לפני מועד הגשת התביעה ע"י התובע.   

6.         בהתאם להסכמות הצדדים הוריתי ביום 23.12.10 על מינוי מומחה מטעם בית המשפט, שיבדוק את הדירה ואת הליקויים להם טענה הנתבעת. למרות זאת, נבצר מהמומחה לפי הודעתו להגיש חוות דעת הואיל והדירה נמכרה לצד ג' שהחל בבצוע עבודות בדירה בטרם עלה בידי הצדדים לתאם ביקור בדירה ביחד עם המומחה.

7.         הנתבעת, הגישה חוות דעת של מהנדס מטעמה וכן הגישה את תצהירה. תצהיר נוסף של עד מטעמה הוצא מהתיק, משלא התייצב המצהיר להעיד. התובע, הגיש תצהיר וכן הוגש תצהיר של מנהל העבודה מטעמו בדירה, מר אחמד סולים (להלן-"מנהל העבודה").  

דיון ומסקנות:

ת.א. 10750/09 : 

8.         מעיון בהסכם עולה כי פרטי העבודה שהוזמנה מהתובע הוסכם עליהם כאמור בנספחים א-ב להסכם (סומנו א'2 , א3 בנספחים לתצהירה של הנתבעת). השיפוץ, כלל עבודות הריסה ופירוק בסך של 6,800 ש"ח בקומות א', ב' ו- ג' בדירה (נספח א' 3 לתצהיר התובעת) . בנוסף סוכם על ביצוע עבודות בנייה ותיקון בסך של 59,110 ש"ח בקומות א', ב' ו-ג' בדירה (לפי פירוט העבודות בנספח א'2 לתצהיר התובעת). 

יתרת חוב:

9.        בתצהירו של התובע נאמר כי הוא קיבל מהנתבעת תמורה בסך 45,000 ש"ח בלבד ללא מע"מ וכי הנתבעת, לא עמדה בהתחייבותה לתשלום יתרת התמורה כמתחייב בהסכם. הנתבעת, דחתה אותו בלך ושוב בנוגע ליתרת התמורה וחמור מכך, היא דרשה דרישות שונות ממנו כדוגמת החלפת דלתות על מנת להביא לאיחור בסיום העבודה ובכך, להתעשר על חשבונו בחיובו בפיצוי בגין כל יום איחור במסירת העבודה.

             מנגד, הצהירה הנתבעת כי היא שילמה לתובע בגין העבודה סכום העולה על סך של 65,000 ש"ח . החלק הארי בוצע במזומן וחלק אחר שולם בשיק ע"ס של 4,400 ש"ח ובשיקים נוספים. הנתבעת, צרפה לתצהירה דפי חשבון מהבנק המעידים על משיכת סכומים במזומן (נספחים ה' ו' ) וטענה כי חלק מהכספים הוצאו מחשבונה של בתה לתשלום במזומן והציגה עותק המחאה בסך של 4,400 ש"ח שנפרעה ע"י צד ג' .

10.     התובע, אישר בעדותו כי הוא לא קבל תשלומים מידי הנתבעת ומדבריו עולה , כי מנהל העבודה ,שהיה עושה דברו בביצוע ההסכם ונימצא בדירה באופן שוטף, הוא מי שקיבל את התשלומים מידי הנתבעת (עמ' 16 שורות 30-35).

             התובע, לא צרף לתצהירו חשבוניות או קבלות בנוגע לתשלומיה של הנתבעת, בין אם עבור סך של 45,000 ש"ח ובין אם עבור סכום אחר. הנתבעת, טענה כי התובע ביקש מנה להימנע מהגשת קבלות, בכלל זה עבור ציוד שנרכש על ידה ולקח את הקבלות בגין הציוד לצרכי מס הכנסה שלו. אי הצגת קבלות ע"י התובע בתמיכה לתצהירו למרות היותם רלוונטיים להוכחת תביעתו , יש בה כדי לחזק את גרסת הנתבעת בפרט כאשר אין חולק כי חלק מהתשלום שולם במזומן (ראו: ע"א 548/78 שרון נ' לוי , פד"י לה(1)736, 762-763; ע"א 565/88 הבנק למימון וסחר נ' מתיתיהו , פד"י נ"ה(4)651,658 ). 

             לדברי התובע, הנתבעת שילמה לו בסביבות 45,000 ש"ח אולי "עוד 200 יותר או פחות" (עמ' 17 שורות 15-19 ). עדותו של התובע בנוגע למס' התשלומים בהם שולם סך כולל של 45,000 ש"ח לא היתה קוהרנטית שכן, הוא הסתפק, אם הסכום הועבר בשני תשלומים (עמ' 17 שורה 21) או שמא לפי גרסתו המאוחרת, בשלושה תשלומים. תשלום אחד לדבריו בסך של 4,500 ש"ח , השני 20,000 ש"ח והשלישי 1000 ש"ח אף ששלושתם ביחד, לא הגיעו לתמורה שהוא הודה שהתקבלה אצלו. בהמשך עדותו אמר כי הנתבעת, שילמה סך של 40,000 ש"ח במזומן ונתנה שיק בסך של 4,700 או 4,600 ש"ח  בשיק פתוח אותו הוא העביר ל"מכוניות שיקגו" (עמ'  17 שורות 24-32 ועמ' 18 שורות 1-3 בהפנותו לנספח ז' לתצהירה של הנתבעת). אותו שיק, נמסר לו לאחר ששולמו לו תשלומים במזומן ולאחריו, הוא קבל עוד כסף והם ערכו חשבון (עמ' 18 לפרוטוקול, הדגשה לא במקור) ולפיכך הוכח גם לשיטתו, כי היו עוד תשלומים לאחר ששולם הסכום המוסכם.   

11.      מנהל העבודה העיד כי הוא קיבל מידי הנתבעת כ- 40,000 ש"ח אך לא היה בידו לומר כיצד התחלקו התשלומים. העד העיד כי הוא אינו יודע מהו הסכום המדויק שנמסר לידיו. 'פעם היתה חבילה של 10,000 ש"ח ובצורה כזו התנהלו הדברים' (עמ' 21 שורות 25-33). העד גם לא זכר אם קיבל שיק מהנתבעת והדברים, אינם מתיישבים עם הודאת התובע כי היה תשלום בשיק וכי הוא עצמו לא קיבל כל תשלום מהנתבעת לידיו, כי מנהל העבודה טיפל בכך מטעמו. בעדותו של מנהל העבודה עלתה גרסה חדשה שלא הועלתה בכתבי הטענות של התובע ואף לא בתצהירים מטעמו לפיה, חלק מתשלומיה של הנתבעת שנמסרו לידיו הועברו על ידו לשכר עובדים או לקניית חומרים כבקשת התובע ולא נמסרו לידי התובע עצמו (עמ' 22 שורות 6-10 ). לא היה בידי העד לומר אילו סכומים הועברו ישירות לצדדי ג' ואף לא הוצגו חשבוניות של ספקים, תלושי שכר וכיוצ"ב על מנת להוכיח מהו הסכום ששולם ע"י הנתבעת ולא הועבר לתובע.  הנתבעת טענה מנגד, כי היא שלמה חלק ניכר מהתמורה לפי ההסכם במזומן לבקשת התובע וחלק קטן שולם בשקים לרבות השיק  (נספח ח' לתצהירה) שניתן לו כשיקים 'פתוח' והמוטב נירשם על ידו (עמ' 10 שורות 5-9 , עמ' 14 שורות 1-7) וכן תשלומיה לרכישת ציוד שהיה על התובע לשלם עבורו. 

       12. לפי הכלל הבסיסי הוא "המוציא מחברו עליו הראייה", על התובע להוכיח את כל יסודותיה של עילת התביעה , החיוביים והשליליים (י' קדמי, על הראיות, חלק שלישי, עמ' 1508-1509 )והיה על התובע להוכיח את התשלומים ששולמו לו כמו גם אלו שלא שולמו לו. הוכח, שהיו תשלומים שלא נמסרו לידי התובע אך נמסרו לידי מנהל העבודה שהיה איש אמונו ונציגו לביצוע ההסכם ולא הוצגה, ולו גם תרשומת ע"י התובע בנוגע לתשלומים שהגיעו אליו או גמר חשבון, שהוא הודה שנערך עם הנתבעת (עמ' 18 שורה 11 ועדותה של הנתבעת עמ' 13 שורות 15-18) . אוסיף, כי אם אכן נותרה יתרת חוב לקראת סיום העבודה, אין לשער שהתובע היה מקבל לידיו את השיק ע"ס של 4,400 ש"ח בלבד ביום 27.11.08 (מועד סמוך למסירת הדירה) ללא דרישה בכתב לסילוק יתרת החוב. התובע, גם לא טרח לשלוח מכתב דרישה על אתר לנתבעת בגמר העבודה בנוגע ליתרת חוב והודה כי לא התריעה בנוגע לחוב ,בפגישתו עם הנתבעת ובא כוחה בדירה בגמר העבודה (עמ' 20 שורה 1-2).